דף הבית  |  מי אנחנו  |  עיסוי רפואי  |  סדנאות  |  טנטרה ויוגה  |  יצירת קשר  
הטכניקה יוצרת תנאים של ריפוי. הגוף צריך לרפא את עצמו. לסמוך על הטבע שיעשה את שלו.
21:59 (25/07/10) עוזי גל

מה זה טריגר? השריר בנוי ממספר רב של סיבים וכל סיב בנוי מאלפי סרקומרים. כיצד נוצר כיווץ השריר? כיווץ השריר מתווך ע"י מערכת העצבים הסומטית מוטורית. אקסון אחד של תא עצב מתפצל בסופו למספר סעיפים. כל סעיף יוצר סינפסה עם סיבי שריר אחרים. ברגע שעובר פוטנציאל פעולה באקסון הוא מפעיל את כל השרירים שעימם הוא יוצר מגע.יחידה מוטורית היה קבוצת שרירים שמתכווצים בו זמנית משום שהם מקבלים עצבוב מאותו אקסון. כאשר מספר סרקומרים מגורים יתר על המידה ונשארים מכווצים ואינם יכולים להשתחרר ממצב ההתכווצות שלהם. נוצר מעין קשר בסיב המרגיש כראש סיכה ויכול להגיע בשריר גדול לגודל של קצה הבוהן. כאשר הסרקומרים בכווץ מתמיד, נפסקת אספקת הדם לאזור, נוצר חוסר באספקת חמצן והצטברות פסולת. הנקודה שולחת איתות של כאב עד שהמוח שולח אות להרפיית השריר. במצב זה שהשריר מפסיק לעבוד, הוא השריר מתכווץ ומתקצר. הגדרת הטריגר היא " כנקודה מקומית רגישה מאוד, כבועית במיתר מתוח, הניתנת למישוש ברקמת השריר". "רגישה מאוד" מוגדרת ככאב בוער בזמן לחיצה על הנקודה. הכאב המוקרן כלל תאי המטרה שנוירון אחד קשור אליהם בקשרים סינפטיים, באמצעות האקסון שלו על כל הסתעפויותיו, נחשבים לאזור ההשלכה של אותו נוירון. בנוירונים הסנסורים המעצבבים את פני הגוף- לנוירונים אלו יש השלכות על רצועה בקורטקס המוחי. השלכות אלו יוצרות מעין מפה של הגוף. הפרופורציות של חלקי הגוף מעוותות: לאזורים רגישים מוקדשים שטחי השלכה גדולים יותר יחסית לאזורים פחות רגישים. אבל הסדר הכללי של האיברים נשמר. מכיוון שמספר תאי העצב מוגבל, גירויים ממספר מקורות תחושתיים מגיעים לתא עצב אחד בחוט השדרה, שם מעובד האות, דפוס ההקרנה ידוע מראש בשינוים קלים, הרגשת הכאב במקום אחד יאפשר לנו לדעת איכן לחפש את הנקודה שמעוררת את הכאב שהוא במקום אחר. בנוסף לכך השריר שהתכווץ, לעתים, ילחץ על עצבים שעוברים לידו או דרכו ולגרום לתחושות של נימול , בעירה, שיתוק וכאב באותו אזור שאליו העצב מגיע. חסימת כלי דם ע"י כווץ השריר יגרום לנפיחות. לחץ השריר המכווץ עלול להשפיע על המערכת האוטונומית כמו באזור העיניים עודף דמעת, טשטוש ראיה, צניחת עפעף. עור ברווז ועודף רוק. גם סחרחורות ואיבוד שווי משקל. כאבי גב יכולים לנבוע לא רק מפריצת דיסק או שבר, תמיד יתלווה לבעיה שרירים והם יכולים להגיע ממקומות מפתאים כמו שרירי הישבן, הירך, שרירי הבטן, המותן וכן, גם משרירי הגב עצמו. שיתוק השריר מהכאב גורם ל"הפקת הדומינו". יתר השרירים לוקחים את תפקיד השריר הפגוע ובתורם מגיעים לעומס יתר ולשיתוקם. הכאבים גורמים לבעיות תנועה כמו הקטנת טווח תנועה, חוסר איזון הגורם למפרקים להישחק או לזוז בתנועה. חוסר יכולת לזוז עלול לגרום לעיוותים ועקמימות של הצוואר, עמוד השדרה, ומפרקי הירך . כמובן שכאב כרוני שיכול להמשך חודשים ואפילו שנים ללא פתרון גורם לדיכאון עמוק אצל המטופלים. שיטת הטיפול הטיפול חייב להיות פיזי ממוקד בדיוק בנקודה. ע"י תנועות עיסוי עמוקות וישירות. חשיבה חיובית, מדיטציה, מתיחות (שמחריפות את המצב), חימום וקירור, חשמל, שיאצ'ו, עיסוי רקמות עמוק (אינו ממוקד מספיק) יכולים להקל יום יומיים אך לא לפתור את הבעיה. קודם כל יש לאתר את מקור הבעיה, לזהות ולמצוא את הטריגר. טיפול במקום הכואב עצמו לא יפתור את הבעיה. להכיר את דפוסי הכאב המוקרן על בוריה ולהגיע למיומנות במציאת הטריגרים. מישוש וחיפוש באזור המיועד. לחיצה על הטריגר תאשר את מיקומה אם הקרינה למקום הכאב. אני נוהג לפני תחילת הטיפול, ואם לא מצאתי במשך הטיפול, לנסות ולהבין את גורמי הטריגר. חלקם ברורים מאליהם כמו תאונת דרכים או עבודה מאומצת חד פעמית , אך מה עם הפקידה שמאמצת את שרירי הצוואר מול המחשב שעומד בפינה? תסמיני צליפת השוט יופיעו אצלה גם ללא תאונה. או כאבי שכמות וגב אמצעי שבאים עם הנחת הידיים קדימה על המקלדת המכווצת את שרירי החזה. יציבה לא נכונה באים אם בעמידה ממושכת או ישיבה לא נכונה על כסא. ותנועה חוזרת ונשנית של הפקידה בהקשה בלתי נלאת על המקלדת, חוסר בוויטמינים ומינרלים עלול לגרום להתכווצויות שרירים בלילה. כך גם מתח וחרדה יום יומיים יכולים להשפיע וכן חוסר שינה – כולם יכולים לגרום לטריגר. ואם לא נטפל בגורם לבעיה. לא נוכל להפטר מאותה נקודת כאב. במקרים אלו אני נעזר בשיתוף פעולה עם רופא המשפחה או עם מטפלים בשיטות אחרות של רפואה משלימה כמו נטורופתיה, רפלקסלוגיה או רפואה סינית. בתחילת הטיפול אני נוהג לבדוק את המגבלה התנועתית של אותו מקום ורמת הכאב ברפיון ובעומס בכדי שנוכל להעריך את רמת הפגיעה ולהשוות בהמשך הטיפולים את קצב ההתקדמות של הריפוי. הטכניקה יוצרת תנאים של ריפוי. הגוף צריך לרפא את עצמו. לסמוך על הטבע שיעשה את שלו. חוסר סבלנות עלול להרע, אסור לשחרר בכוח. הנקודה משתחררת לבד. ישנה גרסה הנקראת לחץ איסכמי, בה לוחצים על הנקודה מספר שניות נתון (30 שניות בערך) או עד שמשתחררת. הלחץ מנקז את הדם מהשריר ומשחרר אנדורפינים המרגיעים את השריר. הבעיה היה שזה מכאיב נורא למטופל בנוסף לעומס שיוצר אצל המטפל. מעייף מאוד וגורם לבעיות בידיים של המטפל. עדיף במקום הלחץ האיסכמי לבצע תנועות עיסוי קצרות (בערך 2 ס"מ) מעל הנקודה, בכיוון אחד, התנועה החוזרת מזרימה את הדם ונוזל הלימפה ביעילות גדולה יותר, התוצאה מהירה והשינוי גדול יותר בפחות נזק לידיים, והסבל למטופל קל יותר. הטכניקה מלווה בהדרכת המטופל על תנועתיות חיזוק או הרפיה של המקום. ובכלל שיעורי בית להרגלי חיים אחרים, שלא מורגל אליהם.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS